מיהו פליט?

ז'אן מארק לילנג על מעמד פליט ותהליך ה-RSD בתאריך 09.02.2011 בבית הפתוח של א.ס.ף
מעמד הפליטים בישראל ובאופן כללי בחוק הבין לאומי


צריך להבין שבעידן הגלובליזציה תנועות הגירה הן חלק בלתי נפרד ממה שקורה בעולם. צריך להבין שמצבה של מדינת ישראל נמצא בקונטקסט מסוים, הן בגלל ההיסטוריה והן ההקשר הביטחוני. ההקשר הזה הוא גם בסיס למדיניות שקשורה לאוכלוסיות שמגיעות לא.ס.ף. אמנם אנחנו כמעט לא מדברים על כך אך יש כמובן דאגה למאזן הדמוגרפי- כמה לא יהודים יהיו בישראל, הנובעת מעצם הגדרת המדינה. כמובן בהקשר ההיסטורי והערכים היהודים, יש לתת את הדעת כיצד הם משפיעים על אופן ההתייחסות שלנו למי שאינו יהודי. כדי שנוכל לגשת לסוגית הפליטים באופן כנה אנחנו חייבים לתת את הדעת לכל הדברים שנאמרו לעיל.

האמנה

חשוב לציין שמדינת ישראל לקחה חלק פעיל וחשוב בניסוח האמנה. האמנה נוסחה בשנת 1951, בהקשר של המצב הפוליטי והדמוגרפי לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והשואה. העם היהודי כולו ומדינת ישראל הרגישו מחויבים להיות חלק מהניסוח של האמנה הזו כיוון שהבינו שלו הייתה אמנת פליטים בתקופת השואה או לפניה אולי המצב של העם היהודי היה שונה.
בדיונים שקדמו לניסוח האמנה במסגרת האו"ם, ישראל הייתה אחת מעשרים מדינות שהשתתפו באופן פעיל. כל מיני ארגונים השתתפו כמשגיחים, רבים מהם ארגונים יהודים. ישראל ושאר המדינות שהיו אחראים לניסוח האמנה חתמו עליה באופן מהיר יחסי. ישראל, עד היום לא יצרה בעקבות חתימת האמנה חוק הגירה ופליטות. השאלה שיש לשאול היא: מה השתנה מאז שהיחס השתנה? כיום מעמידים בחשיבות פחותה, עקרונות שנוסחו באמנה בעת בחינת מעמדם של מבקשי מקלט בישראל.
סעיף 1– מגדיר מהו פליט. בהתחלה האמנה התייחסה אך ורק למי שהיה פליט עד שנת 51. מבחינה היסטורית, האו"ם והמדינות החתומות חשבו שהם מתייחסים לאוכלוסיות שנחשבו לפליטים אז כיוון שחשבו שאם יפתרו את בעיית הפליטות של מלחמת העולם ה-2, תיפתר בעיית הפליטות העולמית. לאחר שהתבדו האמנה תוקנה למצבה כיום, דרך פרוטוקול שנכתב ב67 נאמר שהאמנה חלה גם אחרי 51, כלומר מתייחסת לכל הפליטים הקיימים ולעתיד לבוא. כיום מדברים על 20 מיליון פליטים בעולם, לא כולל אנשים שנמצאים במצב של פליטות בתוך המדינות שלהם. עקורים יש עוד מיליונים. לדוגמא בסודן מדובר על מיליונים שנאלצו לעזוב את כפריהם אבל נשארו בסודן. רוב המדינות, בהן ישראל חתמו על הפרוטוקול המתקן. כלומר ישראל מחויבת לפליטים של היום.
אדם שנמצא במדינה שאינה מדינת אזרחותו יכול לפנות לרשויות ולטעון שהוא פליט. לא כל אדם שסובל במדינתו הוא פליט. הפחד/ סבל צריך להיות מבוסס על כך שהוא נרדף בגלל גזע, דת, לאום, שייכות לקבוצה חברתית או דעה פוליטית. בנאדם שאינו בהכרח שייך לתנועה פוליטית אך שייך לקבוצה אתנית שמזוהה עם התנועה הפוליטית גם אם הוא עצמו אינו פעיל אך הרשויות מייחסות לו נטייה פוליטית יכול לטעון שהוא פליט. היום מי שמתעסק באמנה מתעסק עם הסעיף האחרון של ההגדרה על מנת להכיל כל מיני סיטואציות אחרות- לדוגמא הומוסקסואלים במדינות ערב. האמנה עוסקת באנשים שנרדפים. מתקיימים דיונים קדחתניים בזירות שונות על ההגדרה של מיהו פליט, פליטים מתנאי מזג האוויר, אסונות טבע, האם הוא יוכל לבקש מקלט. בינתיים אין אפשרות כזו. אדם הסובל מאפליה, שאינו יכול להתפרנס באופן שווה בגלל שייכות אתנית, מבחינת האמנה זה אינו מספיק. כשאנו טוענים טענה לפליטות היא חייבת להתבסס על הסעיפים שהוגדרו באמנה. כורדים בתורכיה לדוגמא, ידוע שהם סובלים מאפליה גלויה, הזנחה, אין שירותים בסיסים מספיקים אך הם אינם יכולים לטעון לרדיפה. רדיפה זו סכנה לחיים. מדינת ישראל עד כה אינה מתייחסת לבעיות מגדר כבעיות שנותנות בסיס למעמד פליט. בוועדת הפליטים אמרו יותר מפעם – לא מכירים בבעיות מגדר כשייכות לאחד הבסיסים של האמנה. כך, למשל נשים שמפחדות ממילת נשים. זוהי שאלה קשה ולא פשוטה האם להכיר בהן כפליטות, בעיקר שזוהי תופעה נפוצה מאוד באפריקה. רוב הנשים באפריקה עוברות מילה. צריך להתייחס לעניין גם מבחינה פרקטית האם רוב הנשים באפריקה יכולות לטעון לפליטות עקב כך.
סעיף C מתייחס לכך שהאמנה חלה כל עוד התנאים המופעים בסעיף זה לא קיימים. בעצם יש שתי קטגוריות שהסעיף מתייחס אליהן שמעמד הפליט מסתיים:

1. סטאטוס הפליט משתנה: לדוגמא אדם שמתאזרח, או מקבל מעמד קבע. אדם זה אינו יחשב יותר לפליט.
2. הסעיף מתייחס למצב בו המצב במדינת המוצא נרגע, הסיבות בעטיין הוא הפך לפליט אינן קיימות ולכן ניתן להחזירו למדינתו. מעמד של פליט אינו אמור להיות מעמד נצחי, זה אמור להיות מצב זמני. פליטות היא המצב המינימלי מבחינה משפטית שנותן הגנה לאדם שנאלץ לברוח. בעקרון מעמד של פליט אינו אמור לעבור דור, כיוון שאדם שהוגדר כפליט מצבו אמור להתייצב והוא אמור לקבל מעמד קבע כלשהו או לחזור לארצו.

בישראל, מבחינה משפטית, כדי שאמנה בין לאומית תהפוך לחוק צריך לאשרר אותה בכנסת. הכנסת אף פעם לא אשררה את האמנה. כך שכיום האמנה מחייבת את ישראל כלפי חוץ, אך לא כלפי פנים כחוק. מעמדה החוקי בישראל מעורפל. ישראל מכירה בכך שהיא מחויבת לסעיפי האמנה אך אין דרך לאכוף אותה בפועל. מעולם לא היה ניסיון לאשרר אותה. בפועל אף אדם לא הוכר כפליט בישראל על פי האמנה. נקלטו קבוצות מסוימות אך מדינת ישראל מעולם לא הקנתה להם מעמד של פליט. קבוצות שונות קיבלו מעמד ארעי, אך אף אחד לא קבל מעמד של פליט. ועדת הפליטים של משרד הפנים הכירה בפליטים ממלחמת וייטנאם כפליטים אך הם הפכו לתושבי קבע.
סעיף D– מי שמקבל סיוע מארגון האו"ם (חוץ מUNCHR) אינו יכול לקבל מעמד פליט. למעשה סעיף זה רלוונטי אך ורק לפלסטינים שמקבלים מUNRA (שמוגדר כארגון סיוע לא כארגון הגנה).
סעיף F– מפרט כלפי מי האמנה אינה תקפה. האמנה אינה נותנת הגנה לעבריינים קשים . אדם המואשם בפשע כחלק ממאבק במדינתו, למרות שהוא יכול להיות נתון בסכנת חיים, האמנה לא תקפה עליו. יש לא מעט מקרים של אנשים שלא מבינים מהי האמנה ומגיעים לישראל ואומרים שהם ברחו כי המשטרה מחפשת אותם. מבחינת התהליך יש להכיר בו כפליט ורק אז לפסול אותו. כמובן שחשוב להבחין מהו רצח או עברה קשה. היום בחוקי המלחמה של האו"ם מותר להרוג כחלק מצבא.
בא.ס. ף ובארגוני זכויות אדם נוספים אנחנו מתמודדים עם בעיה קשה מאוד להגדיר מיהו פליט. ישנם ארגונים שונים שבהם כל אפריקאי שטוען שהוא פליט מתייחסים אליו כפליט. המילים חשובות- מסתננים, פליטים, האם אנו נותנים להם אפשרות לטעון את טענותיהם ולנסות להוכיח אם הם פליטים.

מה קורה בישראל?

ברוב המדינות שחתמו על האמנה, המדינה בעצם אחראית על הקמת גוף בלתי תלוי או תלוי חלקית שאמון על קבלת בקשות המקלט. הוא אמור לבחון את הבקשות לקבל/לדחות על פי האמנה. בחלק מהמדינות זהו גוף עצמאי, בחלק זהו גוף מדיני. יש מדינות בהן האו"ם אחראי לגמרי על כלל תהליך ההכרה בפליטים. במצרים האו"ם עושה את תהליך ה-RSD. בפועל, מצרים האצילה את כל סוגיית הפליטים אל האו"ם, היא אינה לוקחת שום אחריות על הפליטים במצרים (מצרים חתומה על האמנה). מצרים אומרת שזוהי בעיה של האו"ם והם אמורים להיות אחראים להם ולכן המדינה לא מספקת להם תנאים או זכויות כלשהן. במצרים להיות מוכר כפליט מעניק רק מעמד שהייה ותו לא. במצרים יש מאות אלפים שהוכרו כפליטים אך אין להם שום זכויות. רבים מהפליטים הסודנים שמגיעים לישראל הוכרו כבר כפליטים במצריים. היו תקופות בהן המצב במצרים התדרדר ורבים חפשו פתרון אחר.
ישראל הייתה במצב ביניים במשך שנים בהם האו"ם היה אחראי על תהליך ה-RSD והמדינה הקימה את ועדת הפליטים (2001) על מנת לאשר או לדחות את המלצות האו"ם. האו"ם היה ממליץ והמדינה הייתה מחליטה. כשזה היה בידיים של האו"ם תהליך ה-RSD לקח כחמישה חודשים. לפליטים הייתה אפשרות להגיש את התיק לעיון חוזר. כיום אין ממש זכות ערעור אך קיימת אפשרות לפנות לבהמ"ש המחוזי. בעבר, מעמד של א5 היה לשנתיים עד שלוש שלאחריהם הועדה הייתה יכולה לדון שוב במצב. ב2005 קבלו א5 ומאז פחות ופחות מקבלים.
היום 98% ממבקשי המקלט מגיעים ממצרים או כי בלתי אפשרית להיות מוכר כפליט או בגלל התנאים הקשים ששוררים שם. הרבה פליטים שמגיעים לישראל מתייחסים לחברה הישראלית כלא גזענית- להרגשתם בישראל צבע העור לא משנה את היחס של המדינה והתושבים. במצרים עצם היותך שחור אפריקאי אתה מועד לעבור דברים בלתי נסבלים. רדיפות של ילדים ברחוב, זריקת אבנים ועוד. הם מגיעים לפה בעזרת בדואים שבקשר עם בדואים בצד הישראלי, משלמים בין 500 ל2000 דולר כדי להגיע לפה. הם יכולים להגיע לכאן תוך כמה שעות אך זה תלוי במצב השמירה בגבול בשני הצדדים. יש סכנות רבות: יורים עליהם, נשים רבות נאנסות בדרך. הסיכונים כדי להגיע לישראל הם רבים וקשים. זהו מסע טראומתי וקשה. כל מי שמגיע לישראל נרשם במשרד הפנים. בהתחלה הם עברו סוג של תחקיר, היום זהו רישום בלבד. עד לפני חודשיים כולם קיבלו ויזה "שחרור בתנאים". כיום הרוב עובר בכלא קציעות לתקופה מסוימת המשתנה מתקופה לתקופה ובמקום הפנוי שיש בקציעות. המצב בקציעות אינו חמור מאוד והתנאים סבירים. אמנם בקיץ חם ובחורף קר אך המתקן נקי יחסית והאווירה אינה של כלא. השב"ס מתייחס אליהם בצורה סבירה.

הRSD כיום

במהלך שנת 2009 הסמכויות של ה-RSD עברו מהאו"ם למשרד הפנים. הפקידים של משרד הפנים היו בשלב מסוים בפיקוח האו"ם אך כיום הם פועלים עצמאית. הקבוצות הגדולות בישראל הן האריתראים (20,000 בערך) והסודנים (9000 בערך). מדברים בסה"כ על 30,000 מבקשי מקלט שאותם לא מעבירים תהליך ה-RSD. הסודנים באים ממדינת אויב כיוון שבדרכון של כל סודני רשום שהדרכון תקף לכל מדינה למעט ישראל. כיוון שהם עברו על החוק, עצם החזרה לסודן אחרי ששהו בישראל, מהווה להם סכנה. כלומר, ישנה סיבה טובה מאוד לתת להם להישאר בינתיים כיוון שלפי חוק הסודני מגיע להם עונש מוות. הסודנים מוכרים בישראל כבלתי ניתנים להחזרה. ישראל (לא במדיניות מוצהרת), על מנת להרתיע אנשים מלהגיע לכאן, מנסה להפוך אץ התנאים של הנמצאים פה לקשים. עם האריתראים יש בעיה לא פשוטה כיוון שהטענה לפליטות כמעט תמיד קשורה לגיוס לצבא הארתראי שזה סוג של עבדות מודרנית. באריתראה, אחרי שגויסת לא ידוע מתי תשוחרר. זוהי דרך להשתמש באוכלוסייה הארית כעבדים. ישנם הרבה שבורחים לפני שהם מגויסים. קשה להגיד מהו האחוז שמתגייס. אי אפשר לדעת מי יגויס ולמה. אריתראה נחשבת לאחת ההמשטרים הכי קשים ואפלים שיש כיום. יש עדויות של תלמידים בבית הספר שיום אחד הגיעו וגיסו את כל המחזור. יש המלצה של האו"ם לתת לאריתראים מעמד כלשהו ולא להחזיר אותם. שתי הקבוצות הללו לא עוברות RSD ולכן לא נותנים להם מעמד והם נשארים במצב של חוסר מעמד. עד לאחרונה השחרור בתנאים לא הקנה להם זכות לעבוד אך המדינה עצמה עיניים (אמרו זאת בדיונים שונים בכנסת), הייתה הבנה שבגלל שלא מספקים להם סיוע אז לא עושים בעיות למי שמעסיק פליטים. מי שמחדש היום את הויזה מקבל את המשפט "רישיון זה אינו מהווה רישיון עבודה" אך המדינה הודיעה שלא יאכפו זאת. זה מדרדר את המצב שוב. ישראל מתייחסת לעצמה כמדינת עליה למרות שבפועל היא מדינת הגירה לכל דבר. לא מצלחים להסדיר שום חוק שמתייחס להגירה. הפליטים הם אוכלוסייה גדולה חסרת תנאים ובטחון לגבי העתיד. גם אם חושבים שחלק אינם פליטים עדין לא נעשה תהליך לברר מי כן. מעטים מאוד עוברים ראיונות – גיאנים, גרוזינים, פליפינים ועוד.
אם יהיו הרבה פליטים מוכרים ישראל תוכל בצדק לבקש סיוע ממדינות אחרות. בגדול המצב לא הרבה יותר טוב במדינות אחרות. קנדה מפרשת את האמנה בצורה רחבה ביותר, היא יכולה להיות נדיבה כי אין הסתננות. באירופה עוברים RSD אך רוב המדינות קשוחות ומחמירות בהליך זה אך לפחות יש הליך.
המינימום הוא שמדינת ישראל תיתן לפליט לטעון את טענתו ולעבור הליך שיהיה ניתן גם לערער עליו בבתי המשפט. כיום רוב השופטים אינם מודעים או מבינים מיהו פליט ומה מצבו הפסיכולוגי. אבל כרגע אין לנו אפילו חוק שמסדיר זאת. אנו מתבססים על האמנה בלבד. אין בסיס משפטי להתווכח על מצבו של פליט. לכן ההליכים מאוד שרירותיים. לכן יש צורך שיהיה הליך שבו יהיה ניתן לערער למחוזי ולעליון.
אחת הסיבות שלא אשררנו את האמנה היא הפחד של ההתמודדות עם הפליטים הפלסטינאים.

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת Uncategorized

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s