אריתריאה – מקבץ עובדות

אריתריאה היא מדינה חד-מפלגתית שבה האופוזיציה אסורה על פי חוק. אין הפגנות, אין שביתות, ומי שנחשד בפעילות פוליטית עלול למצוא את עצמו בכלא. אין באריתריאה עיתונות חופשית – כל אמצעי התקשורת שייכים לממשלה או מפוקחים על ידה, ולפני כמה שנים גורשו ממנה הכתבים הזרים

מפת אריתריאה


כפי הנראה , מי שברח מהמדינה ומהשירות הצבאי והוחזר לשם בחזרה, נכלא בבית הכלא או "נעלם " .

השירות הצבאי הוא חובה ואינו מוגבל בזמן. רשמית, גיל הגיוס הוא 18, אולם הצבא מגייס גם צעירים יותר.

מתנגדי ממשל, סרבנים לשירות צבאי,חיילים המואשמים בעבירות צבאיות וחברים בקבוצות מיעוט נוצריות נכלאים בתנאים מחפירים – לעתים בתוך קונטיינרים או בתאים תת-קרקעיים.

שירות לכל החיים

המצב הקיים באריתריאה הוביל לבריחתם של כ-186,000 פליטים בקירוב, אשר נמלטו למדינות השכנות –  סודאן ,לוב ומצרים, ואף למדינות רחוקות יותר ביניהן מלטה, ישראל, טורקיה ואיטליה, שם הם מבקשים מקלט ומחסה.

היקף הפרות זכויות האדם באריתריאה הוא עצום. אלפי מבקרי ומתנגדי ממשל עצורים בחשאי – רבים מהם הינם אסירי מצפון שמעולם לא פעלו באלימות, חלקם מוחזקים במעצר במשך שנים. אף אחד מאותם עצורים לא הובא בפני שופט.

לפי דוחות האו"ם ולפי העדויות של מבקשי המקלט, אין ספק שאריתריאה היא מדינה טוטליטרית ודכאנית, וידועים מקרים של מבקשי מקלט שהוחזרו, ושם הם נכלאו ועונו, חלקם נעלמו.

גויסנו לכל החיים

ב-1993 התמנה אפוורקי לנשיא. שנה אחר כך הוחל גיוס חובה במדינה, תחת השם "שירות לאומי". רבים ממחזור המגויסים הראשון, אז בחורים צעירים, משרתים עד עצם היום הזה, כשהם כבר בני ארבעים. אין אפשרות להשתחרר. השכר: 20 דולר בחודש. "זה גיוס לכל החיים", אומר גבריאל, "בלי כסף, בלי זכויות ובלי אפשרות לחזור הביתה".

צבא של עבדים

רק קומץ צעירים אריתריאים זוכים לממש את חלומם לרכוש השכלה גבוהה. 5,000 ניגשים לבחינה ארצית שנערכת מדי שנה, ומתוכם 1,200 המצטיינים ממשיכים ללימודים באוניברסיטת אסמרה שבעיר הבירה, המוסד האקדמי היחיד במדינה. כל היתר מגויסים ומשובצים לחטיבות הצבא השונות.

"ישבנו שם כמו חיות, אנשים משכילים מכל הפקולטות. לעתים אילצו אותנו לנקות את השטח כדי להשפיל ולהפחיד אותנו. רצו להפוך אותנו לדוגמה לכל האחרים, למען יראו וייראו. אבל אפילו שם המשכנו למרוד, לדבר על אי שביעות הרצון שלנו מהממשלה. דיברנו על הצורך בחופש, חוקה למדינה, מערכת משפטית ובחירות דמוקרטיות".

אריתראה כיום היא אחת מהמדינות המובילות בכמות הפליטים שיוצאים ממנה. הטרגדיה של האריתראים נמשכת גם כאשר הם מצליחים לברוח ממדינה כיוון שברגע שברחו הם מוגדרים כעריקים ומשפחתם נמצאת בסכנה עונש על-ידי המשטר האריתריאי.

הממשל האריתראי הודיע באופן נחרץ שהוא מחשיב כל אריתראי שעזב את כבוגד במדינה. כל אריתראי שעוזב את המדינה נחשב כעריק ובמקרה של חזרה לאריתראה מתייחסים אליו כאל פושע והוא עומד בפני סכנת כלא, עינויים ולעיתים גם מוות.

בתוך גבולות ארירתריאה נמצאים גם מחנות עקורים (IDP= internally displaced) שחיים בהם 50,00 אלף איש. העקורים ברחו כבר שלוש פעמיים בעבר עקב קונפליקט צבאי עם אתיופיה. העקורים מקבלים עזרה במזון מארגונים שונים. משפחות הגרים במחנות אלו גרים במבנה בשם Rhonda העשוי כיפה מתכתית קטנה המצריכה כיסוי בעזרת עשבים ויריעות פלסטיק. לעיתים פורצת במחנה אש המכלה את המבנים הנוחים להתלקחות ובנוסף ישנה בעייה של מים מזוהמים לעיתים קרובות המקשה על קיום חיים סביר ומינימלי.

מחנות העקורים

למידע נוסף: מסמך של UNHCR

Advertisements

22 תגובות

מתויק תחת Uncategorized

22 תגובות ל-“אריתריאה – מקבץ עובדות

  1. רונן בבי

    כל זה טוב ויפה אבל גם לי יש כמה שאלות:
    -אין לישראל גבול עם אריתריאה אז למה באתם דוקא לכאן? ברגע שיצאם ממדינה שגובלת עם אריתראה למדינה שלישית זה אומר שאתם מהגרי עבודה שרוצים להנות מהכלכלה הישראלית החזקה.
    -עפ"י כל הפרסומים הבדואים המבריחים בסיני גובים אלפי דולרים על כל אחד שעובר.אם אתה כאלה מסכנים אז איך היה לכם כסף לזה?
    -האם במקרה שיפול השלטון באריתראה אתם תחזרו למדינה שם או תשארו בישראל העשירה והמפנקת?

    • היי רונן,
      מספר תשובות לשאלותיך:

      – אם תתבונן במפה תשים לב שבין אריתריאה לישראל מפרידות סודן ומצרים. ובכן, לסודן יש לא מעט בעיות משל עצמה, שקצרה היריעה מלהכיל. מצרים, עוד טרם המאורעות האחרונים, היא מדינה בה השכר הממוצע, באופן פורמלי, הוא 250$ לחודש. באופן לא פורמלי אנחנו מדברים על הרבה פחות. מפקד האוכלוסין במצרים הוא לא מדויק, תבין.
      אם כן, ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שפליט מאריתריאה יכול להגיע אליה ואולי גם להצליח להתפרנס, כמו גם לא להישחט על ידי השלטון. בכך אתה צודק.

      – אכן, הבדווים גובים אלפי דולרים בכדי להעביר את הפליטים (לא רק האריתריאנים, אלא גם פליטים אחרים מאפריקה) את המדבר בבטחה. וכשאני אומרת "בטחה", אני מתכוונת רק לאונס או מכות רצח פה ושם – ולא כיתת יורים. ובכן, אם תעשה את החשבון בעצמך תבין שאדם שגר במדינה בה ההכנסה החודשית הממוצעת היא, ווייט פור איט, כ-70$ לחודש – וזה כולל תעשית נשק ענפה שמעלה את הממוצע משמעותית, אדם שמשלם אלפי דולרים בשביל לחצות מדבר הוא נואש למדי. עם כל העושר וההדר של ישראל, הדולרים לא צונחים פה מהשמיים. ובכן, מנין להם הכסף? הם לווים, בני משפחותיהם לווים בשבילם. אני יכולה לנחש את שאלתך הבאה! איך הבדווים יקבלו את מה שמגיע להם אם הפליטים כבר חצו את הגבול. ובכן, אל תשכח שיש שוק הברחות מסואב בין ישראל למצרים, בין אם מדובר בסמים מכל המינים ובין אם מדובר בבני אדם. הם ימצאו אותם. לכן מה שקורה הוא שעוד לפני שנכנסים הפליטים לישראל, הם חייבים אלפי דולרים, שלעיתים תכופות גם מוכפלים במהלך המסע, לאנשים מאוד מסוכנים. להלן, מלכודת.

      – לשאלתך השלישית, ובכן, רונן, אני מזמינה אותך להגיע לאיזור התחנה המרכזית הישנה, בה גרים מרבית הפליטים, בשביל ליהנות מאירוח מפנק סטייל דרום תל אביב. תופתע לגלות שזה לא הילטון שם.

      חג שמח!

      • זמואל

        עם כל הכבוד, לישראל יש יכולת מוגבלת לפתור את הבעיות של העולם, או של אפריקה או אפילו רק את של אריתריאה.

        מכיון שארגוני הסיוע מתנהגים כפקעת רגשנות והיסטריה ואינם דנים ברצינות בקביעת מדיניות על כל המשתמע כולל מגבלות ומספרים – מכיון שכך מרבית הציבור הלא-היפסטרי-שמאלני-תל-אביבי מתנגד לארגונים כמו א.ס.ף. ודומיו (קרן לישראל חדשה וכו' והדברים ידועים עד זרא)

        מובן מאליו שיש גם אלמנטים של גזענות /שנאת זרים אבל זה לא צריך להשתיק את הביקורת הקשה והמוצדקת. הבעיות נערמות לפתחה של מדינת ישראל, שכונות חלשות וערים מאילת בש ערד אשקלון ובואכה בני ברק. .. מה עושים? מה עוד דור / שניים?
        האם אותם פליטים – עם או בלי מרכאות – לא יתחתנו? מה עם דור ההמשך? הם לא יהיו "ישראלים לכל דבר"? מאות אלפי אפריקאים תוך מספר שנים? נפלתם על המוח?

        ליבי ליבי על חולי העולם. יש להקצות סיוע, לקלוט מספרים מסוימים, אבל עד שתטמנו את הראש בחול , אל תתפלאו שהצבור הישראלי לא מוכן לקנות את הבכי והנהי. זה עניין רציני מידי. זה העתיד של הציבור הזה, וקמפיין רגשני ומפומפם היטב לא ישנה את העובדה הזו.

    • תשובה לרונן,

      אתה צודק שלאריתריאה אין גבול עם ישראל אך מבקשי מקלט לא נקלטים רק עם מדינה שכנה וכמובן הדוגמה המבוהקת היא מדינות אירופה ובוודאי ארצות הברית וקנדה שרחוקות מאוד מעניניי הפליטים ובכל זאת מקבלות רבים מהם, הרבה יותר מישראל.
      האתריתראים, כמו גם הסודנים וכל שאר מבקשי המקלט, עוברים דרך מצרים. רובם שוהים במצרים תקופה ארוכה ולא מגיעים ישירות לישראל. לצערנו, מצרים אינה מכבדת את אמנת הפליטים ומצב של מבקשי המקלט חמור ביותר. הם אינם זכאים לבריאות, עבודה או כל זכות אחרת למעט הזכות לשהות. גרוע מכך, האו"ם קבע שמצרים מפרה את האמנה בכך שמחזירה מבקשי מקלט לארצם וכך למעשה גוזרת פעמים רבות את מותם ומסכנת את חייהם. בדיונים בכנסת ובממשלה התחבטו בשאלה זו והחליטו שגירוש מבקשי המקלט למצרים כדין גירוש לארצם, כלומר הפרת האמנה וחשוב מכך שליחת אנשים למותם.

      מה שקורה בסיני הוא עצוב ולא מפתיע. חלק מהבדואים מתפרנסים משכר בבני אדם אך זה קורה גם בישראל. תשלום המעבר רק צריך להוכיח שאלו אנשים שיעשו הרבה כדי לחיות ולא למות. הכסף בד"כ מגיע ממבקשי מקלט אחרים שעושים הכול כדי לעזור לחברים שלהם. במסע הזה אנשים מסכנים את חייהם, נשים נאנסות ורובם לא כדי לעבוד אלא כדי לחיות.

      במקרה והשלטון יתחלף והמצב יאפשר חזרה בטוחה רובם המוחלט יחזרו ואפשר ללמוד על כך מהקונוגולזים שהיו בישראל עקב מלחמת אזרחים ורובם המוחלט חזרו לארצם.

      • תשובה לזמואל,

        קביעת מדיניות היא דבר חשוב ביותר והלוואי שממשלת ישראל הייתה מגדירה כזו. אתה בוודאי צודק שמדינת ישראל לא אחראית לכל תחלואי העולם ולא יכולה לעזור לכולם אך חשוב לשים דברים בפרופורציות. מדינות אפריקה החלשות ממילא הם אלו שמתמודדות עם מליוני הפליטים. גם באירופה ובארה"ב, רחוקות יותר מישראל, יש יותר פליטים מאשר פה.

        ישראל בהחלט זכאית לקבל עזרה ממדינות העולם בקבלת פליטים אך עקב חוסר מדיניות וחוסר הכרה באנשים אלו כפליטים, זה לא נעשה.

        אנחנו לא בטוחים שרוב הציבור מתנגד לבעיות הפליטים וגם אתה אפילו אומר שצריך להקצות סיוע. כרגע ישראל לא ממש מקצה סיוע למעט הזכות לא להיות מגורש וזה אינו מספיק. ממשלת ישראל, כמו בהרבה מקרים אחרים, מתעלמת מהבעיה ולא קובעת מדיניות וכמו בשאר המקרים, זה לא ייגמר אם נעצום עיניים. מצד שני ישראל כן פועלת אבל בעיקר בהפצת שנאה, דבר בזוי מעם שכל חייו ספג שנאת זרים והרגיש את נטל הפליטות בעברו.

  2. אני לא פעילה של א.ס.ף – ומכירה את פעילות הארגון רק בצורה שטחית. הגעתי לפוסט הזה במקרה ואני לא דוברת מטעמם, סתם טוקבקיסטית. אתן לפעילים לענות לך, אבל הרשה לי להזכיר לך שארגוני סיוע לא קובעים מדיניות. הממשלה קובעת מדיניות. או לפחות כך היא אמורה. אני מסכימה עם כל הנקודות שהעלית, אבל הבעייה היא שלממשלת ישראל אין ולא הייתה מדיניות הגירה מסודרת.

      • זמואל

        אכן , הממשלה קובעת מדיניות
        אבל ארגוני הסיוע דוחפים למדיניות מסוימת.
        טענותיי לממשלה בודאי עומדות בעינייהן, אבל זה לא מוריד במאום מטענותיי לארגוני הסיוע .
        התחושה היא שאין רצון כנה מצד ארגוני הסיוע הנ"ל לשתף פעולה אלא אך ורק להכניס כמה שיותר פליטים, ואחרינו המבול ושיהיה מה שיהיה.
        התחושה היא שלארגוני הסיוע האלה אין רצון למצוא פתרון כולל – שמביא בחשבון את מצוקותיה האמיתיות לחלוטין של ישראל, אלא הקמפיינים הם דמגוגיים וצבועים ברובם [גזענות , מתקפה על אלי ישי – הוא לא הנושא! ושאר זוטות- אבל לא המהות] מה שמביא חלקים גדולים , לתחושתי אפילו הרוב המוחץ בציבור הישראלי אבל לא נתווכח על זה, להסתייג או אפילו להתנגד.
        החיבור האוטומטי עם פוליטיקה, שמאל – ימין, גופים אולטרא-שמאלניים וכו' מחשידים כי אין פה עניין טהור של עזרה לפליטים אלא אג'נדה גדולה יותר (מבלי לזלזל ברצון הכן של הפעילים בשטח עצמם)
        יש הצעה לפתרון כולל מאסף וכו'? מה אתם מציעים בפועל? לקלוט עד אין קץ? עד שיבוא המשיח? מה אתם עונים לשאלות האמיתיות והרלונטיות? מה נעשה איתם ? נחזירם? הם יקבלו פה אזרחות? אתם מתחייבים שלא 'להפוך את המדינה' כשיגיע זמנם לעזוב? וילדיהם?
        בקיצור – זו התמודדות לא כנה. אתם לא עונים לחששות ולבעיות המאד גדולות ואמיתיות.

  3. רונן בבי

    בקיצור לפי דבריה של גל חן ישראל היא מדינה עשירה שאפשר להרויח בה כסף ולכן דווקא אליה באים הפליטים ולא נשארים בסודן ומצריים שבהן הם בטוחים.
    לא ברור לי למה ארגוני הסיוע מתנגדים לחזרת פליטים לארצם.
    בתור אדם שביקר בעבר בכמה ממדינות אפריקה לצורכי עבודה אני יכול להעיד שהתנאים בתחנה המרכזית הישנה שגם בה סיירתי לפני חודשיים טובים הרבה יותר מהחיים בכל מדינה אפריקאית.
    אני יכול גם להעיד שהשחיתות ורמת התברואה במדינות האפריקאיות שהייתי בהם היא זועה ואני בטוח שכל אחד שיכול בורח משם.
    ככל שנעזור פה יותר ליותר פליטים כך ינסו עוד להגיע.
    ומותר גם לבקר את הפליטים בלי להחשד בגזענות.
    ליביי עם תושבי דרום תל אביב שסובלים מבעית הפליטים והופכים אותם לגזענים.

  4. זמואל,
    אנחנו שמחים על הקרדיט שאתה נותן לארגוני הסיוע אך לצערנו המצב אינו כך למרות שאנחנו בהחלט מנסים לשנות. המדיניות של א.ס.ף ברורה ובקצרה רק נאמר שאנחנו קוראים לתהליך הכרה בפליטות, מסודר, שיכיל את כלל מבקשי המקלט שחיים בישראל. כרגע, לרוב מבקשי המקלט, 85% מהם, תהליך זה סגור בפניהם.
    א.ס.ף מעולם לא עסק בקמפיין גזעני כפי שאתה מצייר. אולי ארגונים אחרים תקפו את אלי ישי, דמות ראויה לתקיפה כיוון שהוא שר הפנים ומתבטא בצורה גזענית, כלפי פליטים ומהגרי עבודה. אנחנו מקווים שהקמפיין שלהם היה לגופו של עניין ולא של אדם אך אנחנו לא יכולים להעיד על דברים שארגונים אחרים ביצעו.
    יש לך שאלות רבות וחשובות שקצרה היריעה לענות על כולם. בקרוב נפרסם פוסט שבו יפורטו תשובות לכל שאלות אלו. רק נציין שלפי דעתנו הפחד מאפרקניזציה של ישראל אינו קשור למציאות ומספר הפליטים בישראל קטן מאוד לעומת המספרים של מהגרי העבודה, החוקיים והלא החוקיים. כבר אמרנו בעבר ובתגובות שלעיל, פליטות היא מצב זמני, כלומר אלו אנשים המקבלים עזרה כיוון שחייהם בסכנה. אנשי קונגו חזרו לארצם כאשר זה יתאפשר. לא ברור מדוע אתה מתעלם לחלוטין מהאמירות שכבר אמרנו.

    רונן,
    הויכוח האם מבקשי המקלט הגיעו כדי לעבוד או כדי לחיות הוא עקר לחלוטין. יש דרך מאוד פשוטה להכריע בכך והוא נקרא תהליך הכרה בפליט (RSD). אתה מוזמן לקרוא את הפוסט של ז'אן מארק https://assaforg.wordpress.com/2011/04/13/19/ לגבי מיהו פליט. כל עוד המדינה בוחרת לא לבדוק את בקשות של 85% ממבקשי המקלט כל הדיון הוא דמגוגיה ותו לא.
    גם ליבנו עם תושבי הדרום, בעיקר שרבים מאיתנו תושבי השכונה. כמה חבל שלפני שמבקשי המקלט הגיעו לדרום, אף לב לא היה עם תושבי הדרום ומצוקותיהם לגבי עוני וזנות שפשטתה בכל פינה. כנראה שכלכלה לא מעניינת אף אחד והרבה יותר קל להתאחד סביב שנאה. בוא ניקח לדוגמה את דימונה או את אופקים, האם מישהו שם לב אליהם? רבים מהם חיים בעוני וללא סיכוי לעבודה. האם למישהו אכפת? אנחנו בטוחים שברגע שמבקשי מקלט יגיעו לשם, פתאום, באורח פלא, לב כולם יהיה איתם. בנימה אחרת, אנחנו בהחלט חושבים שלא צריך להחליש את המוחלשים גם כך ויש למצוא פתרונות ארוכי טווח לדרום העיר. אנחנו בטוחים שאם לא יהיה אפילו מבקש מקלט אחד בדרום העיר, כל הבעיות יעלמו לחלוטין מהעין הציבורית אבל בוודאי שלא מהמציאות העגומה.

  5. זמואל

    ברור לי לחלוטין ש"המדיניות של א.ס.ף ברורה ובקצרה רק נאמר שאנחנו קוראים לתהליך הכרה בפליטות, מסודר, שיכיל את כלל מבקשי המקלט שחיים בישראל. כרגע, לרוב מבקשי המקלט, 85% מהם, תהליך זה סגור בפניהם."
    אוקיי, זה העיסוק בזכויות שלהם ובפתיחת התהליך של מבקשי מקלט – בקיצור – פתיחת השערים בצורה כזו או אחרת.
    את זה באמת שכבר ניחשתי שאתם עושים / מצדדים / דוחפים/ בעלי אג'נדה כזו.

    זה כלל לא מה שאני שואל , ולא מה שהציבור הישראלי שואל אתכם:
    עד מתי? כמה? מספרים? לכמה זמן? מה יהיה איתם בבוא יומם לעזוב? האם תתחייבו שיעזבו? תאבקו בתום התקופה שישובו לארצם או שתעשו בלגנים כמו שעושים עכשיו כל הקמפיינים של העובדים הזרים "הם ישראלים לכל דבר. הם בנו פה את ביתם". מה עם ילדיהם?
    בקיצור – לא עניתם על אף אחת מהשאלות הקשות.
    ברור שהדברים לא נתונים בידיכם, אבל מה אתם מציעים? שקט ועמימות. רק זכויות. רק לפתוח שערים. כמו שאמרתי – זו בדיוק התחושה. שאין לכם אף מענה ואף לא רצון לענות על הביקורת המוצדקת והחששות של אלה המתנגדים לכם / לפועלכם. מדיניות של פתיחת שערים ואח"כ נראה מה יהיה תביא להצפתה של ישראל תוך מספר שנים בעשרות ומאות אלפי אפריקאים.
    סורי. לא .פשוט לא.

    • זמואל,
      אתה שואל שאלות קשות ועניינות אך הלוגיקה שלך לא תמיד ברורה. בין קריאה לתהליך RSD מסודר לבין פתיחת הגבולות יש הבדל גדול. חשוב להבין שכרגע אין גבול בין ישראל למצרים שיש לפתוח. תהליך RSD מדבר על כך שהמדינה תקיים את מה שהתחייבה לו ותבדוק כל בקשה ותחליט באופן שקוף ומסודר לאשר ולפסול פליטות.
      חשוב לפני שנכנסים לפרקטיקה של מספרים ולשאול ראשית האם אתה מעוניין שישראל בכלל תקבל פליטים. ישראל חתמה על האמנה מתוקף מחויבות היסטורית למצב היהודים לאחר מלחמת העולם השנייה ובתוקף מוסרי כמדינת היהודים. כיוון שישראל חתומה על האמנה היא אמורה לקיימה. אם אתה חושב שהאמנה מיותרת אז כנראה שכל הדיון מיותר.
      בנוגע למספרים – אתה מפנה את השאלה לגורמים הלא נכונים וזו לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בכך. הפליטים לא הגיעו לישראל בגלל ארגוני הסיוע, הפוך, ארגוני הסיוע הוקמו כיוון שהגיעו לישראל פליטים ומדינת ישראל הפקירה אותם ללא יד מכוונת.
      המדינה היא זו שצריכה להחליט כמה היא מסוגלת לקלוט ואז לבקש עזרה ממדינות אחרות שקולטות ומעניקות פליטות במספרים רבים לאין שיעור מישראל. שוב, רוב הפליטים אינם מגיעים לישראל ומספרם נמוך יחסית.
      פליטות היא מצב זמני לכל הכיוונים לפי אמנת הפליטים של האו"ם. כלומר, כאשר המצב מסתדר בארצם וחייהם אינם בסכנה, עליהם לחזור למעט מקרים מיוחדים. מצד שני, פליטות לא אמורה להישאר לנצח וישראל צריכה לאפשר לאנשים תהליך שבו הם גם יוכלו להיקלט בחברה הישראלית. ישראל למעשה כבר עשתה זאת עם הפליטים הויטנאמים בשנות ה-70 ופליטים מסרביה ואלבניה בשנות ה-90. אגב, רובם לא נשארו בישראל לאחר שהמצב הסתדר.
      בסופו של דבר זה עניין הומניטרי. הרבה אנשים מתבלבלים ביוצרות וחושבים שארגוני הסיוע וזכויות האדם גורמים לדברים שלמעשה אנחנו מתקיימים כי החברה לא מתפקדת. בחברה טובה לא היו צריכים ארגוני סיוע ובוודאי לא ארגוני עוני. מי שמתנגד לפעילות שלנו לא מבין איפה הוא חי ולמעשה חושב שאם נחדל להתקיים הפליטים לא יגיעו. מי שחושב כך למעשה חושב שהשמש זורחת כי התרנגול קורא.

      • זמואל

        רבותיי. . . אנא מכם. אני מפנה את השאלות בדבר מספרים בדיוק לגורם שאני חושב שצריך להפנות.
        אתם הרי מקמפנים ערב והשכם , ללא הרף, חלק מהמדיניות – פתיחת השערים והחלת תהליך קליטה מסודר.
        ע"מ לעמוד על כנות כוונותיכם אני מעוניין לשמוע את עמדתכם בדבר השאלות הקשות והביקורת שיש לגורמים אחרים בחברה עם עצם פתיחת השערים וכו' – או עם עצם האג'נדה שלכם ממש.הפליטים הויאטנמיים זו בדיחה סימבולית, נו באמת… בכל ערב נתון מגיעים מספר גדול יותר של פליטים אפריקאים. אם היה מדובר בכמה מאות סה"כ ולא בשיטפון – מישהו היה פוצה פה?
        העובדה שמדובר בעניין הומניטרי ברורה. אין צורך לנכס את ההומניטריות לצד אחד. אני אשמח לעזור לפליטים וכך כל ישראלי, אבל כאשר ישנו חשש כבד כי השיטפון עלול לשנות לחלוטין את פניה של ישראל ו/או להוות ממש איום על החברה הישראלית, אז עם כל הכבוד… ההשוואה לארה"ב / צרפת מגוחכת בכל כך הרבה רמות – החל מהחוסן הכלכלי של המדינות האלה, גודלן, גודל אוכלוסיתן, העובדה שאינן מאויימות תדיר מבפנים או מבחוץ לעצם קיומן וכו' (נכון או לא – זו שאלה בפני עצמה, אבל כך חושבת האוכלוסיה וההנהגה המקומית ללא ספק)
        ייתכן והממשלה לא מתפקדת וארגונים נכנסים למלא את הואקום – אבל אין זה אומר כלל שהפעולות הן בהכרח נכונות וטובות רק כי יש מילוי ואקום ממשלתי. זה לא מצדיק את הארגון או פעילותיו או מטרותיו רק כי הוא "ממלא ואקום. ההיפך – הוא יכול להזיק עוד יותר. מילוי הואקום לא אומר מאום לגבי טיב הפעולות.
        אם תחדלו להתקיים הפליטים יגיעו? אולי, ואולי לא ואולי פחות, ואולי לממשלה יהיה קל יותר להגיע למדיניות מוגדרת בלי לחץ בלתי פוסק מצד ארגוני סיוע ושמאל ותקשורת שדוחפים לאג'נדה חד-צדדית נטולת כל תשובות ריאליות ומתבקשות.

  6. ציגלר

    פליטות היא מצב זמני ?
    יש ערבים שהיו פה בין 46 ל48 ועד היום הנינים שלהם פליטים.
    מה יקרה אם הפליטים יעשו פה ילדים שילמדו עברית? בטח אז תגידו שהם ישראלים ותרצו לתת להם אזרחות.
    האם אתם מתחייבים שהם יעזבו?
    כמה מקסימום פליטים אתם מוכנים לקלוט?
    למה הטיפול הרפואי בהם בבתי חולים בא ע"ח המיסים שלי?
    האם יתכן שבגלל הסיוע שלכם באים לכאן עוד פליטים?
    האם אתם בעד סגירת הגבול בין ישראל למצריים?

    אכן שאלות קשות שאני מקוה לקבל תשובות עליהם.

    • המצב עם הפליטים הפלסטינים הוא ייחודי ואתה מוזמו לקרוא את הפוסט של ז'אן מארק שבו הוא מתייחס לנושא https://assaforg.wordpress.com/2011/04/13/19
      רק לקיצור נאמר שאמנת הפליטים אינה תקפה לפליטים הפלסטינים ולכן כן, אנחנו עומדים מאחורי המשפט שפליטות אמורה להיות זמנית.
      נאמר שוב חד משמעית- ישראל צריכה להעניק מסלול לאנשים מסוימים שרוצים לקבוע בה את עתידם וחיים פה מספר רב של שנים את חייהם. לישראל יש את הזכות המלאה להחליט לגבי המספר הזה.
      לגבי שאלות מספרי הפליטים ולוגיקת סיוע שווה עוד פליטים אתה מוזמן לקרוא את התגובות לעיל.

  7. misha30792

    פוסט מצוין!

  8. זמואל,
    אולי ארה"ב ואנגליה הם שונות אך בדנמרק לדוגמה יש מספר דומה של אוכלוסייה ושם פליטים רבים מקבלים מעמד.
    פני החברה הישראלית היא נושא מורכב שראוי לדיון מעמיק. בכל אופן אנחנו תמיד טוענים שאם פני החברה הישראלית כל-כך חשובה לאלי ישי, מדוע הוא מאשר הבאת מהגרי עבודה כה רבים? אם יש חשש לשינוי פני החברה הישראלית כפי שאתה מגדיר אותה, אתה מוזמן לפנות לאלי ישי. הפליטים הם לא איום או סכנה לחברה הישראלית. אנחנו לא מבקשים לאזרחם אלא לתת להם סיוע הומניטארי שאנחנו מאמינים שגם אתה תומך בו.
    כמה פליטים ישראל יכולה לקלוט? איננו יודעים את התשובה. מדינת ישראל צריכה לענות על השאלה הזו. כרגע ברור שהפליטים אינם נטל כלכלי ובאופן אבסורדי המדינה, במעשיה או בחוסר מעשה מדרדרת אותם להיות נטל כלכלי. רוב הפליטים הינם אנשים בריאים וחזקים שעברו מסע מפרך שאינו אפשרי לאנשים חולים. הם רוצים לעבוד כדי לסייע לעצמם ולמשפחתם. המדינה מבינה שללא עבודה מצבם יהיה חמור ולכן מעלימה עין על איסור העבודה שהמדינה יצרה. לגבי בריאות, המצב אבסורדי עוד יותר. כל אדם בישראל, בלי שום קשר לאזרחותו, זכאי לקבל טיפול חירום בבתי החולים. כיוון שמבקשי המקלט אינם מוגדרים כפליטים הם אינם זכאים לביטוח בריאות מהמדינה ולכן מגיעים לבית החולים רק במצב חמור. טיפול חרום יכול לעלות למערכת הבריאות גם אלפי מאות דולרים שיכלו להימנע ברפואה מונעת.
    כן, אנחנו בטוחים במאת האחוזים שאם נפסיק להתקיים המדינה תגדיר מדיניות. למעשה אתה מציג עמדה שמאלנית רדיקלית שאומרת תנו למדינה לפעול והיא כבר תביא לאובדנה שלה בדרך של פערים חברתיים עצומים והסתגרות. אנחנו לא מסכימים איתך כלל שאם נפסיק להתקיים המדינה תעשה מעשה. ישראל לאורך כל שנות קיומה התעלמה מבעיות קשות הרבה יותר מנושא הפליטים, גם כאשר לא היו פליטים. האם ישראל ניסתה לפתור את בעיית העוני בדרום ת"א לפני הגעת הפליטים? היא אפילו לא התייחסה לנושא זה. אנחנו חושבים שמדינת ישראל שוגה במדיניות ובעיקר בחוסר המדיניות שלה. הדרישות שלנו מאוד ברורות ופשוטות – על ישראל לקיים את התחייביות שלה כלפי העולם ובעיקר כלפי עצמה כמדינה שמגדירה עצמה כאור לגויים.

    • זמואל

      נו, טוב… אז ירדנו מההשוואה לאנגליה וארה"ב.
      דנמרק היא דוגמא מטרידה עוד יותר.
      מספר הפליטים היה אולי זהה לפני שנתיים שלוש אך מאז ישראל עוקפת את דנמרק בסיבוב, כשהמגמה עלייה חדה ודרמטית אצלנו וירידה בדנמרק.
      אבל מעבר לזה – לישראל סט בעיות כ"כ קשות ברמה ייחודית, שמעטות – אם בכלל – המדינות בעולם המתמודדות איתן. ישראל מוקפת מדינות אויב, תחת איום בטחוני מתמיד מבפנים ומבחוץ, חווה מתחים פנימיים קשים , האוכלוסיה אינה הומוגנית כלל ויש בה מיעוט גדול (25% לא כולל השטחים) – וכמובן הפלסטינים בשטחים 1.5-2.5 מליון אוכלוסיה עויינת וכו'…
      להשוות את קופנהגן השלווה והשבעה זה ממש בדיחה.
      התוצר לנפש של דנמרק גדול פי שניים ויותר משל ישראל. זהו פער אדיר! בישראל יש עולם ראשון שני ושלישי. דנמרק בטופ של העולם המערבי. 27.6 אלף דולר תמ"ג ישראלי לעומת 58 אלף דולר לדנמרק.
      תקציבה של דנמרק גדול בערך ב120 מליארד דולר בכל שנה ושנה!
      ומהתקציב הזה אין אחוזים נכבדים שנוגס הבטחון והצבא

      אז ההשוואה הזו היא דמגוגית להפליא! אבל ממש!

      הרי בדיוק את זה אני טוען – מצבה של ישראל אינו בר השוואה, וקשה ממה שנוח לכם להציג. אלי ישי ומהגרי העבודה הוא נושא אחר. חשבתי שאתם לא נכנסים לזה… ביקרתי אתכם על כך – והנה… זה צץ … מהגרי עבודה , אגב, מוגבלים בזמן ולאחר תום הויזה – out! משום מה יש לי תחושה מבוססת שאתם לא מתכוונים לדחוף מדיניות שתגביל את שהיית הפליטים / תאשרר חזרתם לארצם . ההיפך – אתם דוחפים לאינטגרציה ארוכת טווח ומלאה – שהתוצאה היחידה והישירה שלה היא התאזרחות של עשרות ומאות אלפי אפריקנים מוסלמים . והדברים אינם נאמרים חלילה וחס בקונטקסט גזעני (אם כי בודאי יש כאלה שיאמרו זאת בהקשר הזה בחברה הישראלית) אלא בקונטקסט הבטחוני – וזה רלונטי מתמיד.

      שוב, אין שום התייחסות לדור השני, מה קורה עם ילדיהם, מחשבה קדימה על העתיד – הרי הילדים שיהיו "ישראלים לכל דבר" (את הקמפיין על 400! ילדים של עובדים זרים שלפי **מדיניות הממשלה** + החוק!! היו צריכים ללא שום ספק לעזוב , נשארו בצורה לא חוקית – שמו פס על מדינת ישראל… וגם את אלה כמעט בלתי אפשרי לגרש, מה שלא היה קורה כלל במדינות אחרות … אז עשרות ומאות אלפים של אפריקאים?!?)

      אתם מלאים כוונות טובות, אבל לא מסוגלים להרים את האף קדימה, וחוששני שאתם לא רוצים! מכיון שאז לא יהיו לכם תשובות טובות לציבור הישראלי

      אגב, העמדה ה"שמאלנית רדיקלית" היא הפוכה. העמדה השמאלנית גורסת כי המדינה היא חזות הכל , כמו בייביסיטר שידאג להכל לילדים-אזרחים (קומוניזם על גרורותיו האידיאולוגיות) . העמדה הימנית הקלאסית היא בעד אי-התערבות ממשלתית / ממשלה מוקטנת וכו'… אז אנא, את הבלבולים האלה אל תפנו אליי.

      אני חוזר ומסביר לכם שאי-תפקודה של הממשלה / הואקום שנוצר, ושאנחנו דוקא יכולים להסכים עליו אכן משאיר מקום לארגונים כמו שלכם.
      אבל זה לא מצדיק בשום אופן את האג'נדה / שיטות/ פתרונות שלכם או שאתם מצדדים בהם. זה כבר לא קשור לממשלה או לואקום.
      אם אני אומר שיש ואקום ממשלתי ואני מציע לירות בכל המסתננים… אז? האם הואקום מצדיק כל שיטה וכל רעיון? קשקוש! בודאי שלא!
      לכן העובדה שאתם פועלים היכן שהממשלה לא פועלת בכלל בכלל לא מצדיקה את איך שבחרתם לפעול.
      איזהו חכם ? הרואה את הנולד. הנולד מבשר רעות לישראל מהכיוון הזה.

      • עדי

        היי זמואל,
        קראתי את כל הדיון שהיה לך עם עמיתיי לעמותה.

        בקשר לכמה נקודות שהעלת אני מסכימה אתך, בעקר בנוגע לכל הטענות לגבי ענייני מדיניות .

        במבט מקרוב, על המשפחה שאני מלווה, וכמו כן גם על החברים והמכרים שבאים לבקר אותם, אני יכולה להעיד כי ביום שהמצב בדרום סודן ישתפר ולא תהייה סכנה לחזור – הם יחזרו.
        נכון שאלה עדויות "יחידניות", כי הרי אינני מכירה את כל הסודנים שנמצאים בישראל, אך הקריאות האלה, וההתרגשות וההכנות לקראת החזרה העתידית למדינה שלהם מורגשים באוויר.

        כאן אני מתחברת לשאלתך – מה יהיה עם דור ההמשך? ואני מדברת על תרחיש קודר בו המצב מדינת המוצא שלהם(ולא בהכח סודן באופן ספציפי) לא ישתפר, אלא ילך וידרדר. נכונה בעיניי שאלתך – מה יהיה בעוד 20 שנה?

        אבל אל תשכח שגם אם תקום ממשלה חזקה בדרום סודן, וכל הבעיות באריתראה יפתרו – תמיד יהיו גלים של נוהרים למדינת ישראל מהיבשת השחורה, חלקם יבקשו מקלט – ואיתם נצטרך לדעת להתמודד כמדינה, חלקם יחפשו עבודה – ועבורם המדיניות כבר היום מושתתת, אך לא נאכפת, לפי מה שידוע לי.

        נכון, צריך לקבוע מדיניות.
        אינני מתיימרת לאמר את דבריי בשם העמותה כי זה אינו תפקידי, אך אביע את דעתי בהתבסס על מה שאני רואה בשטח.
        העמותה מנסה למלא את ה"ואקום" שנוצר, כפי שאתה הגדרת אותו, בדרך הכי נכונה מבחינתה. ככה היא קולטת את התמונה, ומנסה להגיב בהתאם.
        לא רק, יש גם צעקות מופנות כלפי הממשלה וכלפי אוכלוסיית המדינה, לעזור ולמצוא את הדרך הנכונה ביותר -לנו בתור מדינה – להתמודד עם המצב העדין בו אנחנו נמצאים, שאכן דורש תמרון בין האופי המיוחד של אוכלוסיית ישראל, לבין צרכי מבקשי המקלט שמגיעים אלינו, בהתאם להתחייבויות קודמות של המדינה.

        היות ואינך מסכים עם דרך פעולתה של העמותה, ברצוני לשאול אותך – מה אתה מציע? מהי המדיניות הנכונה בעיניך שיש להנהיג בנושא?

        הרשה לי לשתף אותך בכך שהיופי בעמותה הזו בעיניי הוא קיום ניתוק, ולו במידה מסויימת, מהפוליטיקה (ימין/שמאל), והתכווננות הומניטרית כלפי האנשים בה היא מטפלת.
        זאת בדיוק הסיבה בגללה בחרתי להצטרף למערך המתנדבים של העמותה.

        אסכם את תבריי בכך שבעיניי פתחת פה דיון מאד מעניין וחכם, והעלת נקודות מהותיות וחשובות, שבוודאי עוברות במחשבה של כל אדם שקצת מתעניין בעתידה של המדינה בה הוא חי.
        אך לא תמיד צריך להקים קול צעקה, ולפעמים גם ניתן להציע דרך פעולה, במקרים בהם המדיניות (במקרה הזה של העמותה) לא מוסכמת.

        אני בטוחה כי דבריך קיבלו התייחסות ואף ימשיכו לקבל התייחסות, ולא רק פה בבלוג.
        הרי זאת, בעיניי, עוד אחת ממטרת אתר זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s