הפיכת הקורבנות לפושעים

נועה, אשה בת 32 מרמת גן, נסעה ביום שישי בצהריים לרחוב הרצל בתל אביב עם בעלה כדי לקנות ספה חדשה. כשהגיעו לרחוב וחנו, היא ראתה הרבה בני אדם שחורים הולכים ברחוב. הפחד שיתק אותה, היא לא הסכימה לצאת מהמכונית. הזוג חזר הביתה בביטחה, בלי ספה. רבים מאתנו חווים זאת יותר ויותר: נמנעים מלהגיע ל"דרום תל אביב", חוששים שהילדים יסתובבו באזור. נועה אינה נפגעת של תקיפה אלימה שנעשתה בידי אדם שחור, שגרם לה לטראומה ייחודית – היא, וגם אנחנו, נפגעים של תקשורת מסיתה וגזענית שהופכת אותנו לאנשים שטופי מוח המוּנעים על ידי דעות קדומות.

נדמה שגם עיתון “הארץ”, הנחשב למעוז של עיתונאות ביקורתית, נכנע לגל הדוברות של משטרת ישראל. בשבוע שעבר הוא הציג גרפים מבהילים המצביעים על גידול ניכר במספר התיקים הפליליים שנפתחו נגד "מהגרים מאפריקה" – אותם מבקשי מקלט שהמדינה נמנעת מלבחון את בקשתם לקבל מקלט, ומותירה אותם ללא מעמד, ללא רישיון עבודה וללא זכויות (אילן ליאור ויניב קובוביץ, “עבירה גבולית”, 2.5).

אין כמו גרפים כדי להעביר מסר בצורה פשוטה ומשכנעת: עמודות הגרפים שהשוו בין מספר התיקים הפליליים שנפתחו ב-2010 (בצבע כתום) למספר התיקים שנפתחו ב-2011 (באדום) וב-2012 (באדום כהה) הצביעו על זינוק חד במספר התיקים בשלוש השנים האלה. אלא שנתון מהותי אחד נשכח: בשנים הרלוונטיות גדלה האוכלוסייה המדוברת פי שניים.

אילו היו מציגים בגרפים את שיעור התיקים שנפתחו ביחס לגודל האוכלוסייה היו נותרים עם גרפים משעממים למדי. אבל גם "הארץ" נגרר אחר הטרנד שיגרום לכם לפתוח עיתון בבוקר: הפחד הישן והטוב מפני האיום הדמוגרפי. האם ראיתם פעם כותרת: "שיעור הפשיעה בקרב מהגרים מאפריקה נמוך משיעור הפשיעה בקרב ישראלים"? לא, וגם לא תראו, אף שזו האמת. האמת הזאת מופיעה תמיד רק באותיות קטנות בגוף הכתבה. שנאה ופחד מוכרים עיתונים, אמת היא מוצר בלי ביקוש (ראו למשל את נתוני דו”ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, “פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט”, ממאי 2011).

haaretz

מאז שנבלמה הגעתם של מבקשי מקלט, בין היתר בשל הקמת הגדר בגבול סיני, הממשלה בבעיה: מיליוני המהגרים האפריקאים שהובטחו לנו כבר לא יגיעו – כיצד נצדיק את המשך ההתעמרות באותם 55 אלף בני האדם שאסור לגרשם בשל הסכנה לחייהם בסודאן ובאריתריאה? כיצד נצדיק את המשך כליאתם של אלפי גברים, נשים וילדים בכלא קציעות, בלי משפט ובלי תאריך שחרור?

מכיוון שקשה להצדיק את מאסרם של חפים מפשע, פתחה הממשלה על שלוחותיה השונות בתהליך קרימינליזציה של מבקשי המקלט: תחילה ב”תיקון לחוק למניעת הסתננות” היא הפכה את עצם הגעתם לישראל לעבירה פלילית, המאפשרת מאסר ממושך בלי משפט (בניגוד גמור לאמנת הפליטים הבינלאומית, שאוסרת להעניש מבקש מקלט בגין חציית גבול). בהמשך, על פי אותו תיקון, קבע משרד הפנים "נוהל פלילי", המאפשר לאסור את כל מי שהוגשה נגדו תלונה במשטרה. בלי חקירה, בלי משפט, הוא נשלח למאסר. על פי אותו נוהל, גם כל מי שריצה בעבר מאסר בשל עבירה כזאת או אחרת יכול להיאסר מחדש – בלי שיעבור כל עבירה חדשה.

וכעת אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק האוסרת על כל מבקש מקלט מאפריקה לשלוח כסף לבני משפחתו, צעד שיביא להפללה המונית של מבקשי מקלט. נראה אתכם נמנעים מלשלוח כסף לאמכם הקשישה הנמקה במחנה פליטים בדרפור, אזור הסובל ממחסור חמור באספקת מזון מכיוון שהשלטונות הסודאנים מונעים גישה אליו. נראה אתכם לא שולחים דמי כופר כדי לשחרר את אחותכם מידי כנופיות סוחרי האדם בסיני, שאונסים אותה ומכים אותה, כדי שתצרח ברקע כשהם מטלפנים אליכם לדרוש עוד כסף.

כאשר יש חוקים נפרדים למהגרים אפריקאים, כאשר מעודדים את המשטרה ואת השוטרים להפליל אותם על ידי הצגת כל מבקשי המקלט כפושעים בפוטנציה, אין פלא שהגרפים מזנקים בהתאם. העיתונאים לא טרחו לשאול שאלות עיתונאיות בסיסיות: מי הורה לבצע פילוח של נתוני הפשיעה לפי מוצא? האם המשטרה עורכת גם פילוח לעולים מבריה"מ ומאתיופיה? ליוצאי מרוקו או גרמניה? ומה מלמד הפילוח? שיש קשר גנטי בין מוצא לפשיעה? או אולי שפשיעה מוגברת מעידה על מצוקה ודיכוי של אוכלוסייה מסוימת?

בשש השנים האחרונות הצליחה ממשלת ישראל, בעבודה קשה ומכוונת, להפוך את מבקשי המקלט – ניצולים של רצח העם בסודאן, של המשטר הרודני באריתריאה ושל מחנות העינויים והסחר בבני אדם בסיני – מקורבנות לפושעים. כך היא הצליחה לנקות את לבותיהם של הישראלים מכל זיכרון היסטורי, ומכל חמלה או נקיפות מצפון. היא השיגה שקט ציבורי מוחלט בעודה מפירה את אמנת הפליטים הבינלאומית, חוקי יסוד וזכויות אדם בסיסיות. נזכיר כי עד היום איש מתוך אותם 55 אלף מבקשי המקלט מסודאן ומאריתריאה לא הוכר כפליט – לא כי אין ביניהם מי שראויים להכרה, אלא כי משרד הפנים מסרב בתוקף לבדוק את בקשותיהם לקבל מקלט.

ואנחנו, כשאנחנו פוסעים ברחוב, כבר איננו רואים בני אדם: אנחנו רואים רק צבע עור כהה, יחסית לצבע עורנו, ושומעים שפה זרה ורואים איום קיומי, פושעים, מפלצות. אם נעצור לרגע, אם נשאל שאלות, אם נטרח לדבר עם האדם שמולנו, נבין שמי שהולכים והופכים כאן למפלצות זה אנחנו.

שרון ליבנה

המחלקה לפעילות ציבורית

א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל

Advertisements

2 תגובות

מתויק תחת Uncategorized

2 תגובות ל-“הפיכת הקורבנות לפושעים

  1. BOAZ

    האמת שרציתי להתנדב אצלכם אב
    ..שלחתי קורות חיים..בחרתם ל
    להתעלם ..לא מבין למה?
    מוזר קצת
    בועז

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s