"אנחנו מנסים לשחות איתן בים שמאיים להטביע אותן"

ריאיון עם ברכה שפירו, עובדת סוציאלית בא.ס.ף

"מגדירה את עצמי על פי הזהות היהודית שלי". ברכה שפירו

"מגדירה את עצמי על פי הזהות היהודית שלי". ברכה שפירו

בא.ס.ף את מטפלת בנשים וגברים שעברו זוועות, ועם זאת החברה הישראלית מתייחסת אליהם לרוב כאל "מסתננים" ופושעים. כיצד את מתמודדת עם הקונפליקט הזה?

אני מגדירה את עצמי על פי הזהות היהודית שלי, ותמיד חשבתי שלעזור למי שצריך זה מעשה יהודי: זו בעיני המשמעות של "אור לגויים". אני מאמינה שזה הייעוד שלי, שנבראתי למטרה מסוימת. כשגרתי בצפון אמריקה חייתי בפנטזיה שכל היהודים מאמינים בכך – ידעתי שרבים מבתי החולים הציבוריים נוסדו על ידי יהודים, בשביל הקהילות העניות שיוכלו לקבל שירותי רפואה. תמיד הייתי גאה להיות חלק מהקהילה הזאת.

כשעליתי לארץ עם בעלי ובני הבכור, ובהמשך התחלתי לעבוד בא.ס.ף, חשבתי לעצמי 'אני בישראל, אני אפנה ל'יד שרה' אם צריך משהו, לבתי חולים, יש פה המון ארגונים'. אבל בפועל, בכל פעם שהיו שומעים שמדובר באדם שהוא לא יהודי ושהוא מאפריקה, קיבלתי תשובה שלילית.

אין בישראל רפואה ציבורית למבקשי מקלט, ולמרות שבאופן כללי זו אוכלוסייה צעירה ובריאה, כמו בכל קבוצה, יש אנשים שנמצאים במצוקה רפואית. לפעמים ישנם אנשים שהגיעו ירויים מהגבול, או עם בעיות ונכויות מהעינויים שעברו – ואין שום שיקום, אין כיסא גלגלים, ואין מקום לישון בו אם אתה לא יכול לעבוד.

בשלב מסוים הבנתי שיש לי רק כתובת אחת להתקשר אליה – בתי החולים הנוצריים, והמקלט לנשים פליטות שמפעילים יהודים משיחיים. לא הבנתי איך ייתכן שהאדם היחיד שמוכן להקשיב לי היה דווקא כומר: והוא היה מקסים ורצה לעזור. לעומת זאת, כשדיברתי עם מישהו מארגון יהודי שאני מכירה במשך שנים טרקו לי את הטלפון. התקשיתי לעכל את זה. אנחנו העם שאמור לקבל את הגרים שנמצאים בתוכנו, ואנחנו בעצם מפנים עורף לאנשים חולים ופגיעים, ומי שמטפל הם רק נוצרים, ואני שואלת: איפה הקהילה שלי בתמונה?

את חלק מקהילה דתית, מהן התגובות בקהילה לעבודתך עם מבקשי המקלט?

בקהילה הדתית בדרך כלל מכירים את הנושא של "מסתננים", ומפחדים מה"איום הדמוגרפי" שזה מושג מאוד חזק אצלם. אבל כשאני מתחילה לדבר גם על מספרים, מבינים שזה לא מספרים מאיימים. התגובות לא מגיעות ממקום רע אלא מתוך פחד מהזר, מהשונה.

בתורה כתוב, כמעט יותר מכל מצווה אחרת, שצריך לאהוב את הגר, לעזור לו, וכשמדברים עם אנשים דתיים יש לזה משמעות. התורה קובעת שבתור אנשים דתיים אנחנו צריכים לעזור לאנשים חלשים, והתורה ידעה להגיד שדווקא הגרים הם האנשים החלשים. להכיר את המצוות ביחס לגר זה חשוב, כי זה לא רק מבטל את המקום הגזעני והמסתגר, אלא גם נותן דרך פעולה אלטרנטיבית, הנחיות איך ראוי וצריך לנהוג.

אני חושבת שהצלחתי עם השנים לאט לאט להסביר יותר מה המצב של הפליטים שמגיעים לכאן, וגם לחבר למצב שלנו, של העם היהודי, שתמיד היינו פליטים. עכשיו כשיש לנו מדינה זה בעיני המקום לתקן את העוול שנעשה לנו, ולתת מקלט לפליטים אחרים.

יש לכך פירות – לדוגמה, שכנה דתייה שלי הזמינה אותי לספר על העבודה בבית ספר שבו היא מלמדת, וגם כמה אנשים שהעבירו תרומות. זה מעודד.

בשנה האחרונה שוחררו מסהרונים נשים וגברים שזוהו כקורבנות סחר, והופנו לקבל ליווי בא.ס.ף. איך זה השפיע על העבודה שלך?

לאחרונה בתי המשפט מפנים לטיפולנו אנשים שהוכרו בכלא כקורבנות סחר, וממתינים למקום במקלט לקורבנות סחר שם הם זכאים לשנת שיקום על פי חוק. מאחר שאין לי יכולת לטפל בכל אחד ואחת באופן פרטני (כיום מדובר ב-33 אנשים שהופנו אלינו ואני עובדת בחצי משרה), הקמתי קבוצה טיפולית לנשים כדי שאוכל לראות אותן ביחד, והמרחב נותן להן אפשרות ללמוד אחת מהשנייה ולתקשר זו עם זו.

בקבוצה עולים תכנים קשים מאוד: בשבוע שעבר סיפרה אחת מהנשים שבמשך חצי שנה הוחזקה בידי הסוחרים בסיני בידיים ורגליים קשורות וכיסוי עיניים – היא לא ראתה כלום ולא ידעה מתי לילה ומתי יום, ונאנסה כל אותו הזמן. היא סיפרה שהיא והאישה ששכבה קשורה לידה היו מדברות בלחש ביניהן, ואחרי כמה שבועות הן גילו שיש חוטי חשמל על הרצפה קרוב אליהן. היא סיפרה לנו בדמעות איך כל אותה חצי שנה מה שהחזיק אותה היה הפנטזיה שהיא תוכל להגיע לחוטי חשמל, לכרוך אותם מסביב לגרון ולהתאבד.

ברור שטראומה כזו אי אפשר לרפא, אפשר רק לנסות להקל מעט. אבל אנחנו כבר רואים שמשום שאין להן טיפול מספיק, מצבן מחמיר. יש להן חובות עצומים לבני משפחה ולכל הקהילה, שמכרו את כל רכושם וחיים עכשיו באוהל כדי לשחרר אותן מכנופיית הסוחרים. השבי הפיזי התחלף בשבי בידי החובות.

חלק מהמצוקה שלהן היינו יכולים למנוע אחרי כל הסבל שעברו – לו יכולנו להעניק להן סיוע כלכלי בתקופת ההמתנה, תנאים יותר טובים, מקלט בטוח. בא.ס.ף אנחנו מנסים לשחות איתן בים שמאיים להטביע אותן, אבל לא תמיד מצליחים. עם זאת בקבוצה יש רגעים של פעילויות משותפות מהנות, כמו שיעור ריקוד או טיול, ואז אני זוכה לראות את הנשים ביחד, צוחקות ושוכחות לרגע את הזוועות, וזה נותן לי תקווה וכוח להמשיך.

Advertisements

7 תגובות

מתויק תחת Uncategorized, צוות א.ס.ף

7 תגובות ל-“"אנחנו מנסים לשחות איתן בים שמאיים להטביע אותן"

  1. רצוי לקרוא, אנחנו הראשונים שצריכם לתת מקלט, לא רק לזכור את מה שעברנו על ידי ציון יום השואה. לתת לפליטים מעמד של פליט עם זכויות אנושיות. כל אחד מאתנו צריך
    לדאוג לכך!

  2. נחמה טיכטל

    תבוא עילך הברכה ,ברכה יקרה. את עושה מעשה שהוא יהודי במובן העמוק והאמיתי שלה כשאת מתיחסת לגר כפי שמצווה ובתורה

  3. גלית

    סופסוף יהודיה אמיתית, שמבינה מה כתוב בתורה!!! אני גאה בך! מי שרוצה להיות יהודי אמיתי צריך ללמוד ממך. הכתבה עלייך מאוד מאוד מעודדת, אחרי שנתקלתי בכ"כ הרבה יהודים אטומים ושונאים והשתגעתי, איך הם לא קוראים מה כתוב בתורה? תודה לאל שאת כאן! 🙂

  4. נגה

    הדתיה הזאת ל-א מבינה ש-ו-ם דבר בתורה, וסתם טועה ומטעה !!!

    א. בנושא הגר:
    "ולא תונה את הגר ולא תילחצינו, כי גר היית בארץ מצריים" הכוונה לגר צדק, כלומר גוי שהתגייר ליהדות, קיבל עליו עול תורה ומצוות, עבר ברית מילה וטבל במקווה. אחד כזה נהפך לחלק ממשפחת עם ישראל ובגין זה התורה מצווה עלינו לא ללחוץ אותו ולא להפלות אותו לרעה. אין קשר בין אלה ובין "הפליטים" האפריקנים שיש אין סוף איסורים חמורים מהתורה אפילו לרחם עליו. רק אציין אחד חשוב: "לא תחנם" כלומר, אסור לתת לגוי אפילו חניה זמנית בארץ הקודש. יוצא מכלל זה הוא רק גר תושב, אבל זה לשיעור אחר.

    ב. בנושא הפליטים:
    .הפולשים שפלשו לישראל, בפירוש א-י-נ-ם פליטים, ולא רק משום שאין לנו גבול עם אף אחת מהארצות מהן הגיעו.. אלא שפליטים שבורחים על נפשם, מגיעים, עם ילדים וילדות, זקנים וזקנות, חולים ונכים, גברים נשים ותינוקות…
    ואלה שהסתננו, הגיעו בעיקר גברים צעירים עם מעט נשים.. את התינוקות הם כבר עושים כאן. הם הגיעו כדי לשפר את איכות חייהם על חשבון איכות חיינו, אז די כבר עם הקישקושים על פליטים…

    ג. וגם פליטים אמיתיים בכל מקום בעולם משוכנים במחנות פליטים שם דואגים לכל מחסורם, ובשום אופן הם לא מסתובבים בתוך הערים של אותה המדינה אליה פלשו:

    אז די כבר עם כל הקישקושים, ועוד מביאים דתיה, כדי לתת גושפנקה לשטויות שלכם!

    • מיכל

      70 פנים לתורה, ובאמת כל אחד מפרש איך שנראה לו או איך שלימדו אותו… ברכה מפרשת איך יוצרים עולם מלא רחמנות כלפי כל אדם, ואילו את… בדלנות… חשדנות.. שנאת זרים.

  5. שלום
    ואני מתוך המעט שקראתי על א.ס.ף שלחתי לכם מועמדות למשרה כעובדת סוציאלית.
    הייתי 37 שנים עובדת סוציאלית בעירית תל אביב

    נחשפתי לנושא הפליטים בכונניות שעשיתי וכמובן מכירה את מסיל"ה

    אז אשמח להתראות ולעבוד עימכם

  6. עדן

    שלום רב אני התגיירתי בגיל 12 היום אני בת 26 עדיין עוברת קושי בחיי יום יום ומחכה תמיד שיבוא היום שיקבלו אותי כיהודיה אמיתית ולא כגיורת !

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s